רצפת אגן לנשים

  • By Orel yehi Shalom
  • 20 Jun, 2018

אתן מכירות את זה שיש לכן את החברה הזאת שאתן לא בקשר הדוק איתה אבל אתן חברות טובות בסך הכול? פשוט בגלל חיי היומיום וכל העומס והמרחק לא כל כך יוצא לכן להיפגש?

לאורך הדרך היא במחשבה שלכן, אבל לא תמיד יוצא לכן להרים טלפון.

אבל אז כשאתן באמת צריכות את העזרה שלה, היא תמיד תהיה שם.
ואולי כבר לא?

 

אז ככה זה בול עם רצפת האגן שלנו. תתפלאו אבל אנחנו יודעות שהיא קיימת, חושבות עליה לפעמים פה ושם, אולי בפילאטיס או אולי באיזה רמזור שמזכיר לנו אותה.

אבל בגלל כל מיליוני הדברים שמתרוצצים לנו בראש לא באמת הלכנו להיבדק ולא באמת עצרנו לתרגל (גם אם אנחנו מכירות תרגילים שפעם המליצו לנו לעשות).

 

אז מה הקשר שלכן עם רצפת האגן? איזו מין 'חברה' היא עבורכן? האם ניתן לסמוך עליה?

האם רצפת האגן היא החברה שבזמן עיטוש או הרמת ילד או קניות עדיין תהיה שם, תחזיק ותתמוך באיברים במקום? תמנע דליפת שתן ותכווץ? האם היא תדע להרפות במקרים של מתח?

או שאולי זה קשר קצת אחר ואתן כבר מתקשות לסמוך עליה?

אולי זה קשר שמסב לכן כאב, אז בכלל זנחתן אותו?

 

כמו עם חברה טובה, כדי לשמור על הקשר צריך לשאול, להתעניין, להיפגש.

שמי מעיין עשת ואני פיזיותרפיסטית לרצפת אגן,

אני מזמינה אתכן להגיע לבדוק את התקשורת שלכן עם האזור המרתק הזה בגופנו ולדעת איזה סוג קשר יש ביניכן לבין רצפת האגן שלכן ואולי להיעזר בטיפול והדרכה לגבי חלק מהפערים לפי צורך.

 

לא רק נשים אחרי לידה זקוקות לבדיקה וטיפול, נשים במגוון גילאים ובשלבים שונים בחייהן צריכות להסתכל, להכיר לעומק ולגלות!

זו הרצפה שלנו, הקרקע שלנו בגוף והרבה גם בנפש והיא זקוקה למעקב ולתחזוק.

 

אז במה אני מטפלת?

  • תסמונות כאב אגני: וגיניסמוס, וסטיבולודיניה, וולו דיניה
  • הפרעות בתפקוד המיני וכאבים ביחסי מין
  • דחיפות ו/או תכיפות במתן שתן, דליפות שתן, דליפות צואה או לכלוך תחתונים
  • שיקום לאחר לידה: טיפול בצלקת קיסרית ובתפרים לאחר לידה
  • צניחות איברי האגן
  • קשיים במערכות השתן, המין והעיכול (עצירות, קשיי התרוקנות ועוד)

 

אשמח לראותכן למפגש ייעוץ וטיפול לפי צורך.

מעיין עשת 054-4459081

 

By Orel yehi Shalom July 1, 2018
כל המידע העדכני על פריצות דיסק צווארי, הקשר לכאבי צוואר ודרכי טיפול
By Orel yehi Shalom June 25, 2018
הכתף הוא המפרק בעל טווח התנועה הגדול ביותר בגוף. 
בעקבות כך הכתף נוטה יותר לבעיות של חוסר יציבות ביחס למפרקים אחרים, בייחוד בענפי ספורט אשר מצריכים טווחי תנועה קיצוניים בכתף.
חוסר יציבות בכתף יכול להתבטא בצורה של פריקה מלאה טראומתית עד לתת פריקה [פריקה חלקית] שקוראת באופן א-טראומתי.

במאמר זה נרחיב על תת פריקה של הכתף וניתן דרכים להתמודדות עם הבעיה.
דבר ראשון נרצה להגדיר מהי תת פריקה של הכתף ולהבין מה בדיוק קורה שם.
תת פריקה של מפרק הכתף הוא מצב בו ראש עצם הזרוע יוצאת באופן חלקי מהמכתש בו היא נמצאת שנקרא - הגלנואיד. 
בניגוד לפריקה מלאה בה ראש עצם הזרוע יוצאת לחלוטין מהגלנואיד ומצריכה החזרה של הכתף למקומה על ידי רופא אורתופד, בפריקה חלקית לרוב הכתף 'קופצת' למקומה חזרה באופן עצמוני.
הפריקה יכולה להיות מוגדרת כקדמית אחורית ותחתונה כאשר רוב מוחלט של הפריקות הן פריקות קדמיות.

איך זה קורה?
 בפריקה קדמית המנגנון בו הפריקה או התת פריקה נגרמות הן בדרך כלל תוך כדי הרמת היד מעל הראש וסיבוב חיצוני, במהלך התנועה הרצועות והשרירים אינם עומדים בעומס והכתף יוצאת ממקומה באופן חלקי או באופן מלא [בזמן פריקה מלאה], תנועה זאת של עצם הזרוע  מותחת את הרצועות שמגבילות את התנועה של
המפרק לכיוון הנ"ל וכן לעיתים רבות נפגע הלברום - טבעת סחוסית דקה שנמצאת בהיקף הגלנואיד ותפקידה להגדיל את היציבות של הכתף.  
 
בענפי ספורט כגון כדורסל, כדור יד, וג'ודו ישנם תנועות רבות בזווית בהן הכתף נמצאת בסיכון, לכן בענפי ספורט אלו הסיכון לפריקה גדל. בנוסף חשוב לזכור  שהתפקוד עם תת פריקה פוגעת בתפקוד וביכולת הספורטאי. תחושת חוסר היציבות מקשה על תפקוד מעל גובה הכתף כגון בזמן זריקת כדור, היתלות על מכשיר מתח ומשיכה של הכתף. 

אז מה עושים?
ספורטאי חובב או מקצוען שסובל מתת פריקות חוזרות של מפרק  הכתף ניצב מול 2 אפשרויות:

א. שיקום שמרני - ברירת המחדל היא פיזיותרפיה, מחקרים מראים כי רוב האנשים אשר סובלים מתת פריקות של הכתף יכולים לתפקד בצורה מלאה אם יבצעו שיקום טוב. במהלך פיזיותרפיה הפיזיותרפיסט ישמור על טווחי תנועה מלאים של הכתף, יחזק את שרירי חגורת הכתף והשירירים המייצבים ויעבוד עם המטופל על חיזוק בסופי טווחים וכן על תפקוד בזוויות ה'פחות בטוחות' של הכתף.  באם בסוף השיקום המטופל אינו מרגיש מספיק ביטחון בכתף וטווחי התרגול שלו אינו מספקים אותו יש לשקול את האופציה השנייה והיא ניתוח.

ב. ניתוח לייצוב הכתף - בניתוח האורתופד מבצע 'קיצור' של הרצועות אשר מייצבות את הכתף ובכך מגדיל את ייציבות המפרק באופן פסיבי. 
ברוב המקרים לאחר הניתוח המטופל ילבש סד שיגביל את תנועת הכתף למשך כ-6 שבועות [ תלוי בגודל הניתוח ובגישת הרופא המנתח]  כמו כן מיד לאחר הניתוח המטופל יתחיל טיפולי פיזיותרפיה לצורך הגדלת טווחי התנועה וחיזוק שרירי הכתף ומייצבי הכתף. 
חשוב לדעת כי ניתוח הוא רק תחילת התהליך ולאחריו ישנו תהליך שיקום של כ3 חודשים.

אם אתם מתלבטים מה לעשות ומתמודדים עם מקרה דומה כתבו לנו הודעה ואחד מאנשי הצוות יחזור אליכם בהקדם
By athleticlinic June 20, 2018

איך להתכונן לאימון בצורה נכונה:

כולנו זוכרים עוד משיעורי ההתעמלות בבית הספר את שלב המתיחות.
בדר"כ זה היה משולב עם ההסבר שזה משפר את גמישות המפרקים, מונע פציעות, משפר זרימת דם לשרירים, מעלה את טמפרטורת הגוף [מכאן חימום] ואפילו משפר את התנועה הכללית.
באמת עד לפני כמעט 20 שנה זה היה בקונצנזוס ועוד יכולנו לראות לפני תחרויות גדולות ספורטאים שמבצעים מתיחות סטטיות. [תמונה של רץ מפורסם עושה מתיחות]
בשנים האחרונות עוד ועוד מחקרים מצבעים על החסרונות של מתיחות סטטיות לפני אימונים

אז מה בעצם יגרם לנו אם נבצע מתיחות סטטיות לפני אימון?
- ירידה בכח המקסימלי של השריר[1]
- ירידה בכמות מספר החזרות המקסימלי[2]
- ירידה בנפח האימון[3]

אז מה עושים? פשוט להתחיל להתאמן??
לא. יש חשיבות לחימום הגוף כהכנה לפני פעילות גופנית – חימום והכנה נכונים ישפרו לנו את הביצועים במהלך התרגול, יגמישו את תנועת המפרקים ויכולים למנוע פציעות.
מה שמומלץ היום לעשות נקרא חימום דינאמי. הבאת המפרק לנקודה בה יגיע גם במהלך האימון והפעלה של השרירים הרלוונטים לאימון המיועד. לצורך העניין אם אנחנו לפני ביצוע סקוואט עם 50 ק"ג, יש לבצע לפני התרגיל מס' חזרות של סקוואט ללא משקל במהירות משתנה. אם אנחנו מתכננים לצאת לריצה 10 ק"מ ניתן לבצע ריצה קלה, לאנג'ים עם משקל גוף והנפות של רגל ישרה באוויר.


-

[1] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22914099
[2] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20647949
[3] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27433992

מאמרים נוספים