PLANTAR FASCIITIS - דורבן העקב
- By athleticlinic
- •
- 18 Jun, 2018
- •
PLANTAR FASCIITIS - איך מטפלים בדורבן בעקב
.
פלנטר פשאיטיס -או בשמו היותר מוכר דורבן העקב הינו הגורם הנפוץ ביותר לכאבי כף רגל
(plantar fascia )הפציעה מתחילה מתהליך דלקתי באיזור האחז של הרקמה הרכה הנפרסת לאורך כל כף הרגל ומחברת את עצם העקב לאצבעות
דורבן העקב לרוב יופיע בצורה של כאב חד ודוקר אשר מורגש בעיקר בשעות הבוקר, בצעד הראשון של הבוקר.
הכאב בד"כ פוחת אחרי מספר צעדים או במהלך היום עם התנועה אבל עלול לחזור אחרי פרקי זמן ארוכים של עמידה או קימה מישיבה ממושכת.
הדורבן נפוץ בקרב אוכלוסיית הרצים, אנשים הסובלים מעודף משקל, והנעלה שלא תואמת את מבנה הרגל.
סימפטומים-
הדורבן בד"כ גורם לכאבים דמוי דקירה בכף הרגל קרוב לאיזור העקב. הכאב בד"כ חזק ביותר בצעדים הראשונים של הבוקר, הכאב יכול להחמיר לאחר פרקי זמן ממושכים של עמידה או לאחר קימה מישיבה ממושכ. הכאב בד"כ מורגש לאחר פעילות גופנית ולא במהלכה.
סיבות-
הרקמה הפלנטרית במצבה הרגיל משמשת כמעין מיתר בולם זעזועים בזכות מיקומה והמבנה האנטומי שלה.
במצבים בהם יש מתח מתגבר אשר עם הזמן הופך לעצים יותר, נוצרים מיקרו קרעים לאורך הרקמה. העומסים יכול להיווצר בגלל מגוון סיבות כמו מבנה כף הרגל, עודף משקל, הנעלה לא מתאימה או עומס חוזרני שנוצר בעקבות לחץ או מתיחה לאורך זמן.
הפציעה לרוב תופיע בעקבות שילוב של גורמים ולרוב מחמירה בגלל חוסר התאוששות.
כל הסיבות האלו וסיבות נוספות אשר לא בהכרח ידועות לנו גורמות לדלקת ברקמה אשר ללא טיפול הופכת למצב כרוני ובמקרים חריגים תגרום לשינויים במבנה
העצמות של כף הרגל בצורה של עצם חדה בתחתית העקב ומכאן שמה - דורבן העקב.
גורמי סיכון-
למרות שלא ניצן להצביע חד משמעית על סיבה או גורם יחיד הגורם לפציעה, ישנה גורמי סיכון ידועים אשר יכולים להגביר את הסיכוי לפתח דורבן.
גיל- נפוץ בגילאי 40 ומעלה
אופי פעילות גופנית- פעילויות בהן יש עומסים מתמשכים או מתגברים על העקב כמו ריצות ארוכות, קפיצה, ריקודים בלט בפרט יכולים לתרום להתפרתות מוקדמת של הכאבים והדורבן
מבנה כף הרגל- כף רגל שטוחה או כף רגל בעלת קשת מוגברת או תבנית הליכה מסויימת היוצרת פיזור משקל לא אחיד על הרקמה ויכול לגרום למתח מוגבר על הפלנטר פשייה
.השמנה, אוביסיטי- עודף משקל היוצר עומס מוגבר על הרקמה
עיסוק או עבודה הגורמים להיות שעות ארוכות על הרגליים או במנחים אשר לא מותאמים
סיבוכים-
הסיבוך העיקר במקרים הוא הכאב החד שבמצבים כרוניים הופך לכאב מתמשך שיכול להשליך על יתר פעילויות היומיום ולהגביל בתפקוד.
במצבים מסויימים יכול להשפיע על דפוסי ההליכה והתנהלות בפעילויות השונות ואף להשפיע על המפרקים הסמוכים כמו קרסול, ברך, ירך, וכן גב תחתון.
אופן הטיפול-
במקרים של הופעת הכאבים בעקב חשוב האבחון המדויק והבנת הגורמים התורמים למצב
הפיזיורתרפיסט יכול לזהות גורמים אלו באמצעות תשאול מקיף ע"מ להבין את הגורמים ביומיום, אופי הפעילות, והרקע המלא לפציעה.
הפיזיותרפיסט יבדוק ויבצע אבחנה מבדלת כדי לשלול כאבים על רקע שרירי ומפרקי.
הפיזיותרפיסט יבצע הערכה פיזיקלית מלאה ע"מ לזהות את הסיבות הגורמות לעומס על כף הרגל והרקמה.
הפיזיותרפיט יבצע ניתוח תנועה ובדיקה אורתופדית מלאה.
הטיפול יכלול מגוון טכניקות אשר מהוות נגזרת ישירה של האבחון.
טיפול בכאבים ברקמה באמצעות טכניקות מנואליות מתקדמות
דיקור מערבי בשרירים והמבנים התורמים לפציעה
שיקום תנועתי וטיפול בליקוי יציבה וגורמים תורמים
ליווי וסיוע בכל הגורמים התורמים גם במקרים של עודף משקל, הנעלה והתאמה ארגונומית נוכל להמליץ על מיטב אנשים המקצוע ולהשגיח על כל התהליך עד להחלמה.
פלנטר פשאיטיס -או בשמו היותר מוכר דורבן העקב הינו הגורם הנפוץ ביותר לכאבי כף רגל
(plantar fascia )הפציעה מתחילה מתהליך דלקתי באיזור האחז של הרקמה הרכה הנפרסת לאורך כל כף הרגל ומחברת את עצם העקב לאצבעות
דורבן העקב לרוב יופיע בצורה של כאב חד ודוקר אשר מורגש בעיקר בשעות הבוקר, בצעד הראשון של הבוקר.
הכאב בד"כ פוחת אחרי מספר צעדים או במהלך היום עם התנועה אבל עלול לחזור אחרי פרקי זמן ארוכים של עמידה או קימה מישיבה ממושכת.
הדורבן נפוץ בקרב אוכלוסיית הרצים, אנשים הסובלים מעודף משקל, והנעלה שלא תואמת את מבנה הרגל.
סימפטומים-
הדורבן בד"כ גורם לכאבים דמוי דקירה בכף הרגל קרוב לאיזור העקב. הכאב בד"כ חזק ביותר בצעדים הראשונים של הבוקר, הכאב יכול להחמיר לאחר פרקי זמן ממושכים של עמידה או לאחר קימה מישיבה ממושכ. הכאב בד"כ מורגש לאחר פעילות גופנית ולא במהלכה.
סיבות-
הרקמה הפלנטרית במצבה הרגיל משמשת כמעין מיתר בולם זעזועים בזכות מיקומה והמבנה האנטומי שלה.
במצבים בהם יש מתח מתגבר אשר עם הזמן הופך לעצים יותר, נוצרים מיקרו קרעים לאורך הרקמה. העומסים יכול להיווצר בגלל מגוון סיבות כמו מבנה כף הרגל, עודף משקל, הנעלה לא מתאימה או עומס חוזרני שנוצר בעקבות לחץ או מתיחה לאורך זמן.
הפציעה לרוב תופיע בעקבות שילוב של גורמים ולרוב מחמירה בגלל חוסר התאוששות.
כל הסיבות האלו וסיבות נוספות אשר לא בהכרח ידועות לנו גורמות לדלקת ברקמה אשר ללא טיפול הופכת למצב כרוני ובמקרים חריגים תגרום לשינויים במבנה
העצמות של כף הרגל בצורה של עצם חדה בתחתית העקב ומכאן שמה - דורבן העקב.
גורמי סיכון-
למרות שלא ניצן להצביע חד משמעית על סיבה או גורם יחיד הגורם לפציעה, ישנה גורמי סיכון ידועים אשר יכולים להגביר את הסיכוי לפתח דורבן.
גיל- נפוץ בגילאי 40 ומעלה
אופי פעילות גופנית- פעילויות בהן יש עומסים מתמשכים או מתגברים על העקב כמו ריצות ארוכות, קפיצה, ריקודים בלט בפרט יכולים לתרום להתפרתות מוקדמת של הכאבים והדורבן
מבנה כף הרגל- כף רגל שטוחה או כף רגל בעלת קשת מוגברת או תבנית הליכה מסויימת היוצרת פיזור משקל לא אחיד על הרקמה ויכול לגרום למתח מוגבר על הפלנטר פשייה
.השמנה, אוביסיטי- עודף משקל היוצר עומס מוגבר על הרקמה
עיסוק או עבודה הגורמים להיות שעות ארוכות על הרגליים או במנחים אשר לא מותאמים
סיבוכים-
הסיבוך העיקר במקרים הוא הכאב החד שבמצבים כרוניים הופך לכאב מתמשך שיכול להשליך על יתר פעילויות היומיום ולהגביל בתפקוד.
במצבים מסויימים יכול להשפיע על דפוסי ההליכה והתנהלות בפעילויות השונות ואף להשפיע על המפרקים הסמוכים כמו קרסול, ברך, ירך, וכן גב תחתון.
אופן הטיפול-
במקרים של הופעת הכאבים בעקב חשוב האבחון המדויק והבנת הגורמים התורמים למצב
הפיזיורתרפיסט יכול לזהות גורמים אלו באמצעות תשאול מקיף ע"מ להבין את הגורמים ביומיום, אופי הפעילות, והרקע המלא לפציעה.
הפיזיותרפיסט יבדוק ויבצע אבחנה מבדלת כדי לשלול כאבים על רקע שרירי ומפרקי.
הפיזיותרפיסט יבצע הערכה פיזיקלית מלאה ע"מ לזהות את הסיבות הגורמות לעומס על כף הרגל והרקמה.
הפיזיותרפיט יבצע ניתוח תנועה ובדיקה אורתופדית מלאה.
הטיפול יכלול מגוון טכניקות אשר מהוות נגזרת ישירה של האבחון.
טיפול בכאבים ברקמה באמצעות טכניקות מנואליות מתקדמות
דיקור מערבי בשרירים והמבנים התורמים לפציעה
שיקום תנועתי וטיפול בליקוי יציבה וגורמים תורמים
ליווי וסיוע בכל הגורמים התורמים גם במקרים של עודף משקל, הנעלה והתאמה ארגונומית נוכל להמליץ על מיטב אנשים המקצוע ולהשגיח על כל התהליך עד להחלמה.
הכתף הוא המפרק בעל טווח התנועה הגדול ביותר בגוף.
בעקבות כך הכתף נוטה יותר לבעיות של חוסר יציבות ביחס למפרקים אחרים, בייחוד בענפי ספורט אשר מצריכים טווחי תנועה קיצוניים בכתף.
חוסר יציבות בכתף יכול להתבטא בצורה של פריקה מלאה טראומתית עד לתת פריקה [פריקה חלקית] שקוראת באופן א-טראומתי.
במאמר זה נרחיב על תת פריקה של הכתף וניתן דרכים להתמודדות עם הבעיה.
דבר ראשון נרצה להגדיר מהי תת פריקה של הכתף ולהבין מה בדיוק קורה שם.
תת פריקה של מפרק הכתף הוא מצב בו ראש עצם הזרוע יוצאת באופן חלקי מהמכתש בו היא נמצאת שנקרא - הגלנואיד.
בניגוד לפריקה מלאה בה ראש עצם הזרוע יוצאת לחלוטין מהגלנואיד ומצריכה החזרה של הכתף למקומה על ידי רופא אורתופד, בפריקה חלקית לרוב הכתף 'קופצת' למקומה חזרה באופן עצמוני.
הפריקה יכולה להיות מוגדרת כקדמית אחורית ותחתונה כאשר רוב מוחלט של הפריקות הן פריקות קדמיות.
איך זה קורה?
בפריקה קדמית המנגנון בו הפריקה או התת פריקה נגרמות הן בדרך כלל תוך כדי הרמת היד מעל הראש וסיבוב חיצוני, במהלך התנועה הרצועות והשרירים אינם עומדים בעומס והכתף יוצאת ממקומה באופן חלקי או באופן מלא [בזמן פריקה מלאה], תנועה זאת של עצם הזרוע מותחת את הרצועות שמגבילות את התנועה של
המפרק לכיוון הנ"ל וכן לעיתים רבות נפגע הלברום - טבעת סחוסית דקה שנמצאת בהיקף הגלנואיד ותפקידה להגדיל את היציבות של הכתף.
בענפי ספורט כגון כדורסל, כדור יד, וג'ודו ישנם תנועות רבות בזווית בהן הכתף נמצאת בסיכון, לכן בענפי ספורט אלו הסיכון לפריקה גדל. בנוסף חשוב לזכור שהתפקוד עם תת פריקה פוגעת בתפקוד וביכולת הספורטאי. תחושת חוסר היציבות מקשה על תפקוד מעל גובה הכתף כגון בזמן זריקת כדור, היתלות על מכשיר מתח ומשיכה של הכתף.
אז מה עושים?
ספורטאי חובב או מקצוען שסובל מתת פריקות חוזרות של מפרק הכתף ניצב מול 2 אפשרויות:
א. שיקום שמרני - ברירת המחדל היא פיזיותרפיה, מחקרים מראים כי רוב האנשים אשר סובלים מתת פריקות של הכתף יכולים לתפקד בצורה מלאה אם יבצעו שיקום טוב. במהלך פיזיותרפיה הפיזיותרפיסט ישמור על טווחי תנועה מלאים של הכתף, יחזק את שרירי חגורת הכתף והשירירים המייצבים ויעבוד עם המטופל על חיזוק בסופי טווחים וכן על תפקוד בזוויות ה'פחות בטוחות' של הכתף. באם בסוף השיקום המטופל אינו מרגיש מספיק ביטחון בכתף וטווחי התרגול שלו אינו מספקים אותו יש לשקול את האופציה השנייה והיא ניתוח.
ב. ניתוח לייצוב הכתף - בניתוח האורתופד מבצע 'קיצור' של הרצועות אשר מייצבות את הכתף ובכך מגדיל את ייציבות המפרק באופן פסיבי.
ברוב המקרים לאחר הניתוח המטופל ילבש סד שיגביל את תנועת הכתף למשך כ-6 שבועות [ תלוי בגודל הניתוח ובגישת הרופא המנתח] כמו כן מיד לאחר הניתוח המטופל יתחיל טיפולי פיזיותרפיה לצורך הגדלת טווחי התנועה וחיזוק שרירי הכתף ומייצבי הכתף.
חשוב לדעת כי ניתוח הוא רק תחילת התהליך ולאחריו ישנו תהליך שיקום של כ3 חודשים.
אם אתם מתלבטים מה לעשות ומתמודדים עם מקרה דומה כתבו לנו הודעה ואחד מאנשי הצוות יחזור אליכם בהקדם
בעקבות כך הכתף נוטה יותר לבעיות של חוסר יציבות ביחס למפרקים אחרים, בייחוד בענפי ספורט אשר מצריכים טווחי תנועה קיצוניים בכתף.
חוסר יציבות בכתף יכול להתבטא בצורה של פריקה מלאה טראומתית עד לתת פריקה [פריקה חלקית] שקוראת באופן א-טראומתי.
במאמר זה נרחיב על תת פריקה של הכתף וניתן דרכים להתמודדות עם הבעיה.
דבר ראשון נרצה להגדיר מהי תת פריקה של הכתף ולהבין מה בדיוק קורה שם.
תת פריקה של מפרק הכתף הוא מצב בו ראש עצם הזרוע יוצאת באופן חלקי מהמכתש בו היא נמצאת שנקרא - הגלנואיד.
בניגוד לפריקה מלאה בה ראש עצם הזרוע יוצאת לחלוטין מהגלנואיד ומצריכה החזרה של הכתף למקומה על ידי רופא אורתופד, בפריקה חלקית לרוב הכתף 'קופצת' למקומה חזרה באופן עצמוני.
הפריקה יכולה להיות מוגדרת כקדמית אחורית ותחתונה כאשר רוב מוחלט של הפריקות הן פריקות קדמיות.
איך זה קורה?
בפריקה קדמית המנגנון בו הפריקה או התת פריקה נגרמות הן בדרך כלל תוך כדי הרמת היד מעל הראש וסיבוב חיצוני, במהלך התנועה הרצועות והשרירים אינם עומדים בעומס והכתף יוצאת ממקומה באופן חלקי או באופן מלא [בזמן פריקה מלאה], תנועה זאת של עצם הזרוע מותחת את הרצועות שמגבילות את התנועה של
המפרק לכיוון הנ"ל וכן לעיתים רבות נפגע הלברום - טבעת סחוסית דקה שנמצאת בהיקף הגלנואיד ותפקידה להגדיל את היציבות של הכתף.
בענפי ספורט כגון כדורסל, כדור יד, וג'ודו ישנם תנועות רבות בזווית בהן הכתף נמצאת בסיכון, לכן בענפי ספורט אלו הסיכון לפריקה גדל. בנוסף חשוב לזכור שהתפקוד עם תת פריקה פוגעת בתפקוד וביכולת הספורטאי. תחושת חוסר היציבות מקשה על תפקוד מעל גובה הכתף כגון בזמן זריקת כדור, היתלות על מכשיר מתח ומשיכה של הכתף.
אז מה עושים?
ספורטאי חובב או מקצוען שסובל מתת פריקות חוזרות של מפרק הכתף ניצב מול 2 אפשרויות:
א. שיקום שמרני - ברירת המחדל היא פיזיותרפיה, מחקרים מראים כי רוב האנשים אשר סובלים מתת פריקות של הכתף יכולים לתפקד בצורה מלאה אם יבצעו שיקום טוב. במהלך פיזיותרפיה הפיזיותרפיסט ישמור על טווחי תנועה מלאים של הכתף, יחזק את שרירי חגורת הכתף והשירירים המייצבים ויעבוד עם המטופל על חיזוק בסופי טווחים וכן על תפקוד בזוויות ה'פחות בטוחות' של הכתף. באם בסוף השיקום המטופל אינו מרגיש מספיק ביטחון בכתף וטווחי התרגול שלו אינו מספקים אותו יש לשקול את האופציה השנייה והיא ניתוח.
ב. ניתוח לייצוב הכתף - בניתוח האורתופד מבצע 'קיצור' של הרצועות אשר מייצבות את הכתף ובכך מגדיל את ייציבות המפרק באופן פסיבי.
ברוב המקרים לאחר הניתוח המטופל ילבש סד שיגביל את תנועת הכתף למשך כ-6 שבועות [ תלוי בגודל הניתוח ובגישת הרופא המנתח] כמו כן מיד לאחר הניתוח המטופל יתחיל טיפולי פיזיותרפיה לצורך הגדלת טווחי התנועה וחיזוק שרירי הכתף ומייצבי הכתף.
חשוב לדעת כי ניתוח הוא רק תחילת התהליך ולאחריו ישנו תהליך שיקום של כ3 חודשים.
אם אתם מתלבטים מה לעשות ומתמודדים עם מקרה דומה כתבו לנו הודעה ואחד מאנשי הצוות יחזור אליכם בהקדם
איך להתכונן לאימון בצורה נכונה:
כולנו זוכרים עוד משיעורי ההתעמלות בבית הספר את שלב המתיחות.
בדר"כ זה היה משולב עם ההסבר שזה משפר את גמישות המפרקים, מונע פציעות, משפר
זרימת דם לשרירים, מעלה את טמפרטורת הגוף [מכאן חימום] ואפילו משפר את התנועה
הכללית.
באמת עד לפני כמעט 20 שנה זה היה בקונצנזוס ועוד יכולנו לראות לפני תחרויות גדולות
ספורטאים שמבצעים מתיחות סטטיות. [תמונה של רץ מפורסם עושה מתיחות]
בשנים האחרונות עוד ועוד מחקרים מצבעים על החסרונות של מתיחות סטטיות לפני אימונים
אז מה בעצם יגרם לנו אם נבצע מתיחות סטטיות לפני אימון?
- ירידה בכח המקסימלי של השריר[1]
- ירידה בכמות מספר החזרות המקסימלי[2]
- ירידה בנפח האימון[3]
אז מה עושים? פשוט להתחיל להתאמן??
לא. יש חשיבות לחימום הגוף כהכנה לפני פעילות גופנית – חימום והכנה נכונים ישפרו
לנו את הביצועים במהלך התרגול, יגמישו את תנועת המפרקים ויכולים למנוע פציעות.
מה שמומלץ היום לעשות נקרא חימום דינאמי. הבאת המפרק לנקודה בה יגיע גם במהלך
האימון והפעלה של השרירים הרלוונטים לאימון המיועד. לצורך העניין אם אנחנו לפני
ביצוע סקוואט עם 50 ק"ג, יש לבצע לפני התרגיל מס' חזרות של סקוואט ללא משקל
במהירות משתנה. אם אנחנו מתכננים לצאת לריצה 10 ק"מ ניתן לבצע ריצה קלה,
לאנג'ים עם משקל גוף והנפות של רגל ישרה באוויר.
-
[1] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22914099
[2] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/20647949
[3] https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/27433992